מספר הקבוצות גדל ל-14, ומפוצלות בין קבוצות לילדים ולקבוצות לבני נוער, הודות לעלייה במספר המדריכים המקצועיים. מחנה הקיץ הראשון של “מגן המשפחה” מתקיים בצ׳כיה. תקציב העמותה עובר את רף מיליון השקלים – מרבית התקציב ממומן מהכנסות עצמיות של העמותה, ופחות ממחציתו מתוקצב על ידי המדינה.

תחילת שיתוף פעולה עם מכללת דוד ילין – מהמוסדות החינוכיים הוותיקים בישראל. תוכנית לימודים שנתית ראשונה מסיימת מחזור הכשרה דו-תחומי. מחזור נוסף נפתח בסוף השנה.

לאור הרחבת המימון והביקוש הגובר בקרב עולים בגל העלייה האוקראיני, העמותה מרחיבה את הפעילות ל-11 ערים. מספר העובדים מגיע ל-30.

מספר הקבוצות מגיע לעשר, ומסתיים בהצלחה הקורס הראשון להכשרת מדריכים – אשר מצטרפים להובלת הקבוצות בפועל.

בעקבות מגפת הקורונה, קבוצות ״מפגש״ עוברות לפעילות אונליין ומספרן גדל לשש. במקביל, העמותה מפעילה שני פרויקטים נוספים של תמיכה נפשית וטכנית לאוכלוסייה שנפגעה מהסגרים, ומפעילה קורס מקצועי לעברית באינטרנט.

העמותה מקבלת לראשונה מימון ממשלתי עבור פרויקט ״מפגש״, ופותחת ארבע קבוצות קבועות בשלושה ערים.

העמותה מוכרת כגוף שיכול לבצע הזמנות מהמדינה ולספק תמריצים מס למעניקים פרטיים. באותה שנה יוצא לדרך שלב הפיילוט של פרויקט ״מפגש״.

העמותה נרשמת באופן רשמי כארגון ללא מטרות רווח. הגב׳ קרן פישזון מתמנה ליושבת ראש ומנכ״לית. העמותה מונה מעל 200 מתנדבים המטפלים במאות פניות של עולים המתמודדים עם בירוקרטיה סבוכה.

“מגן המשפחה” נוסדה כתנועה אזרחית, שהתמקדה בהגנה על זכויותיהם של הורים וילדים עולים חדשים, ובמאבק בעוולות של רשויות הרווחה והרשויות המקומיות.